עלי בקצה המזלג......

התמונה שלי
אשדוד, ישראל
מנהלת גן "השיטה" באשדוד, רכזת תקשוב בגני ילדים באשדוד, בעלת תואר ראשון בחינוך לגיל הרך, בעלת תואר שני במגמת תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.

יום חמישי, 9 ביולי 2015

"להרגיש קרוב גם ממרחקים"


"להרגיש קרוב גם ממרחקים"

חווית שימוש באתר הגן ויישום WhatsApp ליצירת תקשורת עם ילדי הגן והוריהם במהלך מבצע "צוק איתן"


הסיפור החל עוד לפני ימי הלחימה הקשים, וצמח מתוך הצורך האישי שלי כגננת לשתף את הורי הגן בעשייה החינוכית-לימודית, בתקווה להפכם למעורבים ולשותפים פעילים בחינוך ילדיהם.

עקב כך, לפני מספר שנים נולד אתר האינטרנט של גן השיטה. אתר האינטרנט הינו מרחב למידה המיועד לילדי הגן והוריהם. באתר הגן, הילדים נחשפים לספרייה דיגיטלית הכוללת מגוון משחקים אינטראקטיביים, שירים, סרטונים, מגדירים ועוד.

דעתי היא כי כיום כל מסגרת קדם יסודית זקוקה ל"חלון ראווה" בו הצוות החינוכי של הגן יוכל להציג את ה"אני המאמין" ולפרסם את העשייה החינוכית המתקיימת בו. כיום, משרד החינוך דוגל בהתנהלות ירוקה של הגנים ולכן חשוב לנהל תקשורת "ירוקה" עם ההורים - תקשורת בה הקשר עם ההורים נעשה באמצעות אתר האינטרנט.

כבר במחצית הראשונה של שנת הלימודים צוות הגן יצר קשרים הדוקים עם ההורים, אשר לרוב לקחו חלק פעיל בנעשה בגן ורצו להיות מעורבים באופן ישיר בתהליך הלימודי והחינוכי של ילדיהם. למרות שכל המידע שנכנס לאתר הגן נשלח למיילים של ההורים, נתקלנו בקושי לגרום להורים לעקוב אחר המיילים בתדירות יום-יומית. היו מקרים בהם המידע שפורסם באתר הגן הפך ללא רלוונטי: הוא לא הגיע להורים בצורה מהירה מהסיבה שהם לא התייחסו למיילים שנשלחו אליהם או שלא פתחו אותם. חיפשנו דרך נוספת, דרך מהירה וודאית לחשוף את הורי הגן לתכנים ולפרסומים אשר הועלו לאתר.

לאחר התלבטויות רבות, אני והסייעת של הגן החלטנו לפתוח קבוצת WhatsApp חד-כיוונית. קבוצת ה-WhatsApp הינה קבוצה סגורה אשר נוצרה על ידי שימוש ביישום דיגיטלי בטלפונים חכמים. בוויקיפדיה הוגד ה- WhatsApp "כיישום המשמש להעברת מסרים מידיים, תמונות, קטעי וידאו וקול."[1]

פנינו להורים דרך הקבוצה והבהרנו להם כי הקבוצה הינה קבוצת חד-כיוונית, זאת אומרת היא מיועדת אך ורק להודעות של צוות הגן, ולכן ההורים התבקשו שלא להגיב בשום מצב ואופן במרחב הקבוצה המשותפת להודעות המתפרסמות בה. כמו כן, הסברנו להורים כי חשוב לנו לשמוע את דעתם והתייחסותם לנושאים שונים שיתפרסמו בקבוצה. הבהרנו להם כי חשוב לנו לדעת שההודעות שנשלחות דרך הקבוצה נקראות על ידם ולכן הם התבקשו להגיב באופן אישי באמצעות מסרון שיישלח לWhatsApp האישי של הגננת.

כמובן, היו מקרים בהם ההורים לא עמדו בכללי השימוש בקבוצה שהוגדרו מראש. לרוב, התגובות במרחב המשותף באו מתוך כוונה טובה כמו פרסום ברכות לקראת החגים או הכרת תודה והערכה לצוות. איננו ויתרנו על כללי השימוש בקבוצה ופנינו להורים אלה באופן אישי, והסברנו שוב ושוב בצורה חיובית את חשיבות ההתחשבות בכל חברי הקבוצה ושמירה על מדיניות השימוש בקבוצה המשותפת.

רמת התקשורת עלתה והפכה לממשית, מהירה וודאית יותר. כך, במקביל לפרסום מידע מסוים עבור ההורים באתר הגן לגבי תכנים הנלמדים או משימות מתוקשבות לילדים, ההורים קיבלו הודעה בקבוצת ה- WhatsApp עם הקישור למידע הרלוונטי באתר עצמו.

לעתים השתמשנו בקבוצת ה- WhatsApp בלבד, ללא אתר הגן, להעברת תזכורות חוזרות לפני אירועים ומסיבות, ואף יציאות לפעילויות מחוץ לגן. כך, הודעה קצרה ומהירה על חזרה לגן לאחר צפייה בהצגה מחוצה לו הורידה מתח ודאגות בקרב ההורים, והפכה אותם לתומכים יותר וסומכים יותר על צוות הגן. היו מקרים בהם השימוש בקבוצת ה-WhatsApp קיבל משמעות נוספת ומשמעותית ביותר, כגון זה שהתרחש באחד הימים שבו נשמעה אזעקה באמצע יום הלימודים. צוות הגן והילדים אומנם פעלו בהתאם להוראות של פיקוד העורף, תוך שמירה עד כמה שאפשר על אווירה רגועה בגן, אך ההורים שהיו רחוקים מהגן נכנסו לפניקה ממשית. במשך 10 דקות של שהייה במקלט שמענו את צלצולי הטלפון והפלאפונים הלא פוסקים. בשקט וברוגע יצאנו עם הילדים מהמרחב המוגן, והדבר הראשון שנעשה הוא שליחת הודעה בקבוצת ה-WhatsApp ובה מסר שכולנו בסדר ואין צורך לדאגות נוספות. באותו רגע המתח ירד באופן משמעותי ומרבית ההורים יכלו להמשיך לעבוד בצורה רגועה הרבה יותר.

במשך שנת הלימודים השתמשנו רבות באתר האינטרנט של הגן וביישום WhatsApp גם כקבוצה המשותפת וגם באופן אישי. הורי הגן דיווחו כי אתר הגן וקבוצת ה-WhatsApp אפשרו להם לקבל מידע עדכני ומהיר ככל האפשר בכל תחום ארגוני שהוא, להיחשף לתכנים הנלמדים בגן, לפרויקטים החינוכיים והלימודיים ולקבל תיעוד ממוחשב על תוצריהם של הילדים ופעילויות שונות בגן.

הגיעה העת בה יצאנו לחופשת הקיץ, וכעבור שבוע נשמעה אזעקה ראשונה ועמה בומים גדולים, יירוטים, והמון חששות, פחדים וחרדות. למרות שהייתי בחופשה הרגשתי צורך רגשי לעשות משהו כדי לתמוך בילדים ובמשפחות. יצרתי באתר הגן תיקייה בשם "מצב חירום" והתחלתי להעלות אליה חומרים רבים מטעם פיקוד העורף, ופרסומים של פסיכולוגים ויועצים בתחום ההתמודדות עם מצבי לחץ. בנוסף, יצרתי קישורים והפניות לאתרים שיוכלו לעזור להורים בהעסקת ילדיהם בבית, בתקופה הלא קלה שעברנו. הקישורים כוללו סרטונים, משחקים, שירים, סיפורים, יצירות שונות ועוד. את החומרים שהעליתי לאתר הגן שיתפתי עם עמיתיי הגננות בפורטל העירוני של גני הילדים באשדוד, תחת הכותרת "מצב חירום"[2], אשר אותם עדכנתי במשך כל תקופת מבצע "צוק איתן".

במקביל, ערכתי סבב טלפונים על מנת להתעניין בשלום הילדים ושלום המשפחות. הבנתי שחלק מהאבות הוקפצו בצו 8 ועזבו את הבית ולכן חלק מהאימהות נאלצו להתמודד לבדן עם המצב. היו משפחות אשר החליטו לעזוב את הבית ועברו לבית הוריהן, כיוון שבביתם לא היה ממ"ד, וחלקן עזבו את העיר לאזור הצפון, שם לקחו הפוגה מהמצב. ניסיתי לתקשר עם הילדים באמצעות אתר הגן ושליחת מכתבים בסביבת "גוגלה"[3], אך הבנתי שכל עוד הילדים אינם נמצאים בביתם, אין להם גישה למחשבים ולכן קשה לתקשר עמם דרך האתר או דרך סביבת “גוגלה”. יחד עם זאת, הנייד של הוריהם זמין עבורם תמיד, והפך לאחד ה"צעצועים" העיקריים שלהם.

במהלך שנת הלימודים נהגתי לשלוח לילדים חולים מסרונים קוליים באמצעות יישום ה-WhatsApp. בנוסף, ערכנו מספר פעילויות בהן הילדים התבקשו בעזרת הוריהם לצלם מקומות, אירועים, ותופעות שונות ולשלוח לי את הצילומים באמצעות יישום ה-WhatsApp. חלק מהילדים החלו להתכתב איתי בשפת האייקונים ואחרים החלו לכתוב מכתבים בעזרת מילים.

הבנתי, כי יישום ה-WhatsApp יכול לאפשר לי לנהל תקשורת יעילה עם הילדים גם באופן אישי וגם באמצעות הקבוצה. ראשית, חיפשתי דרכים להרגיע את הילדים והמשפחות, לתת להם הרגשה שאינם לבד מול ההתמודדות עם המצב הביטחוני הקשה של המבצע "צוק איתן". בהשראת המפקחת שלי, נירה בן הדור, אשר נהגה לשלוח לנו הגננות שירים מרגיעים ומעלים תקווה לעתיד הטוב יותר, התחלתי גם אני לשלוח לילדים כל ערב שיר לפני השינה. השתדלתי לחפש שירים מוכרים לילדים מהגן וגם מערוץ "הופ"[4]. העדפתי לשלוח קישורים לשירים מאתר YOUTUBE [5] כך שהילדים יוכלו לא רק להאזין לשיר אלא לצפות בסרטון המלווה לשיר. בנוסף, שלחתי קישורים לסרטונים המיועדים לילדים מטעם פיקוד העורף[6]. בסרטים אלו הסבירו לילדים וגם להוריהם בצורה מוחשית וברורה מהם כללי ההתגוננות בזמן ירי רקטות. עוד חיפשתי משחקים אינטראקטיביים, דפי צביעה ויצירות שהילדים יכולים לעשות בבית גם באופן עצמאי וגם בליווי מבוגר. ביקשתי מהילדים לשלוח לי את הציורים שהם מציירים, צילומים מהמקומות בהם הם טיילו, או אפילו צילומים של מרחבים מוגנים שהם נכנסים אליהם בעת אזעקה. ההורים והילדים נענו לבקשתי ומדי יום הייתי מקבלת ל- WhatsAppהאישי את מה שביקשתי. התרגשתי במיוחד כאשר הילדים שלחו לי מסרון קולי, בעקבות שיר ששלחתי להם, בו הם שרו לי בחזרה את השיר וברכו גם אותי בברכת לילה טוב. לעתים ההתכתבות הפכה למין משחק של מילים ואייקונים אשר היה ברור לכולנו ללא הסברים מורכבים של משפטים.



ביום שחיילנו נכנסו לעזה שלחתי לילדים בקשה לצייר ציורים למען חיילי צה"ל שמגנים עלינו בגבורה, ולצרף ברכה לחייל. עקב כך, בא רעיון נוסף להכין קולז' של הציורים יחד עם הברכה המשותפת ולהעביר את ברכתנו לכמה שיותר חיילים. פניתי שוב לכל הורי הגן וביקשתי מהם שיעזרו לי בארגון ובביצוע של המשימה. התחלתי לקבל ציורים של הילדים, ובדיוק כמו בפעילות הרגילה בגן היו ילדים שהיו זקוקים להתייחסות שלי בכל שלבי עבודתם. הילדים ביקשו מהוריהם לשלוח לי ציורים לפני שצבעו אותם, ולאחר שצבעו אותם הם שלחו לי במסרון קולי ברכה לפני שכתבו אותה על ציורם. הייתה ילדה ששלחה לי את ציורה ללא ברכה, וכשביקשתי ממנה להוסיף ברכה היא השיבה לי שאמה עסוקה ולא יכולה לעזור לה כרגע. שאלתי אותה כיצד ברצונה לברך את החייל, ולאחר שנעניתי כתבתי את ברכתה ושלחתי לה בחזרה בהודעה כתובה. הילדה העתיקה את הברכה לציורה ושלחה לי אותו בחזרה. אני חייבת לציין כי חלק מהילדים ניהלו תקשורת עמי באופן עצמאי, וההורים המופתעים לא הפסיקו להתפלא מכישרונות של ילדיהם אשר שולחו לי הודעות באופן עצמאי וללא עזרתם.


כאשר הציורים היו מוכנים יצרתי קולז' וכתבתי ברכה:







שלחתי להורים בקבוצת ה- WhatsApp בקשה להעביר את הברכה לכמה שיותר חיילים. ההורים התגייסו למשימה והברכה שלנו נשלחה לכל חייל המוכר למשפחות גן השיטה. חלק מההורים פרסמו את הברכה עם קולז' בעמודי הפייסבוק של החיילים הידועים להם, אשר נלחמו בעזה, ואחרים שלחו להם כהודעות דואר אלקטרוני או כהודעות WhatsApp.

בנוסף, פנינו לפורטל "חדשות עירוני אשדוד נט" בבקשה לפרסם את הברכה שלנו. לשמחתנו, בקשתנו נענתה בחיוב והתפרסמה באתר http://www.ashdodnet.com/mobile/article/54067

זו הייתה חוויה מיוחדת. פתאום הרגשתי שלמרות שאני רחוקה מהילדים אני מרגישה ממש קרובה אליהם, ויכולה לתמוך, לסייע וללמדם גם ממרחקים. ההבנה המשמעותית ביותר הייתה בכך שהתקשורת שנוצרה ביני לבין הילדים וההורים חיזקה גם אותי מבחינה רגשית-חברתית ועזרה לי בהתמודדות הלא פשוטה עם המצב הביטחוני בארץ. הייתי מוקפת בהמון אהבה מצד הילדים והערכה אין סופית מצד הוריהם. מבצע "צוק איתן" הסתיים אך התקשורת לא נגמרה. לקראת כיתה א' בירכתי את הילדים והוריהם עם כניסתם למסגרת הלימודית החדשה, והילדים שיתפו אותי בחוויות הראשונות שלהם בהיותם תלמידים.

לסיום, ברצוני לצרף ברכה אחת קטנה שקיבלתי מתלמידה שלי.



(אינה, תודה על הגן. זה הגן הכי טוב שהיה לי אי-פעם. תודה על הכל, תודה רבה.)



[1] מתוך ויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/WhatsApp
[2] http://www.sites.gan.info.edu2.org.il/BRPortal/br/P103.jsp?cat=409148
[3] https://googale.co.il/ "גוגלה" הינה סביבה מתוקשבת המיועדים לילדים צעירים בגיל הגן או כיתות בית הספר הנמוכות, אשר עדיין לא רכשו מיומנויות קריאה וכתיבה. מערכת כלים גוגלה כוללת: מנוע חיפוש, מייל לילדים, מעבד תמלילים וגיליון אלקטרוני.
[4] http://www.hop.co.il/
[5] https://www.youtube.com/

יום שלישי, 18 בספטמבר 2012

רפלקציה אישית או שלבי התפתחות מקצועית- אישית מגננת לגננת מקוונת


       תם הקיץ ואתו הסמסטר השלישי ועוד תקופה של כתיבת הבלוג הלימודי. היום כשאני מביטה לאחור אני מבינה את מהותו של התהליך אשר עברתי. תהליך אשר במהלכו צמחתי ופרחתי גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אישית, תהליך שבו הפכתי לאשת מקצוע אשר יודעת בדיוק לאן ברצונה להגיע וכיצד לבנות את התהליך הלימודי והחינוכי בגן על מנת לאפשר לכל תלמיד להגיע למקום שהינו ראוי להיות בו.
    עברתי שינוי תפיסתי משמעותי אשר גרם לי להבין כי היום במאה ה-21 ידיעת השימוש בטכנולוגיה אינה מספיקה, אלא חשוב לדעת להשתמש בה להשגת מטרות פדגוגיות ברורות אשר עומדות בבסיס של תכנון כל פעילות לימודית בפרט והתהליך הלימודי בכלל.
   ואומנם היום אני עומדת במשלב גבוה יותר בגרם המדרגות אך עדיין ישנה עלייה לפני. העלייה עד כה לא הייתה קלה, לעיתים מלווה בעצירה חסרת אונים ללא כוחות, עייפה, מותשת ומבולבלת, מחפשת את המעקה בכדי להישען עליו, גלימה של מים ואויר בכדי לצבור כוחות חדשים, אך לעומת זאת אף פעם לא רציתי לחזור לאחור, מכיוון שתמיד ראיתי את האור בקצה המנהרה וידעתי היטב שרק עלייה זו תספק אותי ותגרום לי להגיע למקום שאני שואפת להיות בו.
    אז מה היה בעלייה זו?
בעצם עברתי את אותם השלבים שעליהם דיברו רותם ואבני במאמרם " שלבי התפתחות מקצועית- אישית ממורה למורה מקוון" (2009)
בתחילת לימודיי הייתה לי הרגשה של "יודע הכל" (רותם, אבני" 2009) . הרגשתי די בטוחה בעצמי. באופן טבעי נמשכתי לכלים דיגיטלים, ראיתי יתרון אדיר בשימוש בהם והבנתי שעלי להשתמש בכלים אלה מכיוון שהינם כלי עזר משמעותיים אשר יכולים לשרת אותי בעבודתי בגן. הייתה לי הרגשה שהנני מלאה בידע ובניסיון ומה שעלי לעשות זה רק להתחזק בידע זה.
       כבר בסמסטר הראשון משהו השתבש. במיוחד בשיעורים של ד"ר שרה שדה אשר הכניסה אותנו למין כאוס, גרמה לנו להבין שהדברים לא נראים כה פשוטים ושקיים פער דיגיטלי עצום בינינו לבין התלמידים שלנו. פתאום הבנתי שלא רק אני יודעת להשתמש בטכנולוגיה אלא גם תלמידי והם כבר נמצאים במקום אחר. על כן אין לי במה להתגאות מכיוון שכל תלמיד שלי בגן ינצח אותי בקלות במשחק מחשב פשוט. זו הייתה מין מכה אשר מצד אחד הורידה את ביטחוני העצמי ומצד שני גרמה לי להתחיל לחשוב על ההוראה שלי. כולנו עברנו תהליך של התארגנות עצמית מכיוון שהבנו כי אם לא נתארגן ולא נמצא דרך אחרת ללמד לא נוכל לתפקד כמורים יעילים. ההרגשה של מלאות בידע התחלפה להרגשה של חוסר ידע וניסיון –בלבול ייאוש והרצון להחזיר הכול לקדמותו.
       בסמסטר השני התנסינו לראשונה בבניית יחידת לימוד מתוקשבת בתמיכה וליווי של ד"ר גילה קורץ ונעמי פורת. פתאום הבנתי שבעצם אינני "יודעת הכול" , פתאום הרגשתי מחסור עצום בידע ובכלים הדיגיטליים. נאלצתי לחקור, ללמוד, להתנסות, ולבדוק על מנת להגיע לתוצר משמעותי. אך המשימה הקשה ביותר הייתה לא רק לבנות עוד משימה מתוקשבת אלה לבנות משימה מתוקשבת אשר עונה למטרה פדגוגית ברורה כפי שציין ד"ר הסגל אלון, וכאשר השימוש בכלי דיגיטלי הכרחי מכיוון שלא ניתן להשיג מטרות אלה בצורה מסורתית רגילה. בשלב זה חשתי אותה הרגשה אשר מתארת את השלב השני של המורה המקוון. אומנם הבנתי את "הפוטנציאל הטמון בשימוש בטכנולוגיה בהוראה-למידה", אך הרגשתי "חסר ידע וכלים" איך וכיצד לעשות זאת. "תחושת עמימות, אי-הבנה, מחסור בכלים וחוסר שליטה בתקשוב" גורמה לי "למבוכה, אך מצד שני - להכרה בצורך להתנסות ולהתמחות בהוראה המקוונת." (רותם, אבני, 2009 ). אט אט התחלתי לצבור ידע חדש תוך הבנה וחשיבה עמוקה ורפלקטיבית על כל מה שאני יודעת ותוך כדי שימוש מושכל בידע שרכשתי.
        ואז הגיע הסמסטר השלישי. אני חייבת לציין שאומנם הוא היה עמוס ביותר אך דווקא במהלכו הרגשתי שינוי תפיסתי משמעותי. זכיתי ללמוד עם שתי מרצות מדהימות, ד"ר אתי כוכבי וד"ר ליאת אייל אשר בצורה שיטתית, ברורה, וממוקדת גרמו לי שוב ושוב לבדוק, לחשוב ולהבין מה עלי לעשות על מנת להפוך את ההוראה שלי לאפקטיבית ויעילה. כך נולדה יחידת לימוד מתוקשבת של "קן הנמלים מהחוץ ומהפנים". ואומנם עדיין לא קבלנו את הציון הסופי אך אני בטוחה שזהו תוצר אחר, תוצר שנבנה על ידי שתי גננות אשר מבינות היטב מה הן המטרות הפדגוגיות אשר עומדות בבסיסה של כל פעילות , ומבינות היטב את הרציונל של השימוש בכל יישום ויישום.
    היום אני שוב מרגישה כי בטחוני העצמי עולה מכיוון שאני שוב מתמלאת בידע אשר בבסיסו עמד תהליך חשיבתי מורכב. ידע זה נוצר תוך רפלקציה אישית אשר ליוותה אותי במהלך תקופה זו. היום אני נמצאת בשלב הבא כאשר אני "יוזמת ומחפשת דרכים ורעיונות לשיפור ההוראה המקוונת. מתנסה ביישום כלים טכנולוגיים- פדגוגיים בהוראתי, כמו גם בפיתוח עצמי של פעילויות מקוונות ללומדים." (רותם ואבני 2009)
      לסיכום אני חייבת לציין שהתהליך שעברתי משתקף בכתיבת בלוג זה , כאשר בלעדיו אינני בטוחה שהייתי מגיעה למדרגה שבה אני נמצאת היום. ואומנם יש עוד עלייה לפני אך היום אני הרבה יותר מוכשרת ,בטוחה בעצמי ומלאה כוחות ורצון לעלות הלאה ....

מקור:
אברום רותם ועידית אבני, "שלבי התפתחות מקצועית-אישית ממורה למורה מקוון" מרץ 2009

יום שישי, 7 בספטמבר 2012

מיומנות התקשוב או הפער הדיגיטלי בין הגננת למורה ומשמעותם בהכנסת התקשוב לחינוך הקדם יסודי.

כפי שציינתי בכתבה הקודמת, הפרויקט "מחשב לכל גננת " יצא לדרך. ואומנם רק במספר המצומצם של הגנים בארץ ורק בשתי ערים בארץ( ירושלים ואריאל) אך זו בהחלט דרך חדשה ומבורכת.
בעקבות החשיפה לתקשורת החלטתי לבדוק ולחפש מידע רלוונטי לגבי הפרויקט. כך נתקלתי ברשומה מעניינת בפייסבוק אשר מתעדת את האירוע המרגש של חלוקת המחשבים לגננות בירושלים. וכמובן מכיוון שמדובר ברשת חברתית הופיעו בעקבותיה מגוון תגובות בנושא.
נדהמתי לגלות כי בעצם רוב הגננות אשר הגיבו לכתבה רואות בפרויקט מין מתנה אישית אשר תאפשר להן לארגן ולשמור את הקבצים הקשורים לגן ולא מבינות כלל שפרויקט "מחשב לכל גננת" מהווה התחלה משמעותית של הכנסת התקשוב לגן. ובצדק הרי בשנים האחרונות כאשר דיברו על נושא התקשוב לא התייחסו כלל לאוכלוסיית הגננות.
הגננת לרוב הינה בודדת בתוך גנה ולרוב אינה נחשפת כלל לפעילויות מתוקשבות לעומת המורים אשר עברו תהליך משמעותי אשר החל מהכנסת מעבדות המחשבים לבתי ספר, התפשט עד למגוון השתלמויות משמעותיות בתחום התקשוב והגיע עד ללוח אינטראקטיבי ומחשב לכל תלמיד.
על כן נשאלת השאלה האם אוכלוסיית הגננות בארץ מוכנה כיום לשינוי? כמובן שנכון להיום התשובה תהיה שלילית ולכן נכון יותר לשאול מה צריכה לדעת ולהבין כל גננת אשר נכנסת לפרויקט "מחשב לכל גננת" ועל מה חייבים לשים דגש משמעותי בתהליך הכנסת התקשוב לגן על מנת שיהיה משמעותי ואפקטיבי.
כיום, מרבית הגננות הינן בעלות אוריינות דיגיטלית אשר יודעות מחשב מהו. כבר ישנן תכניות , ספרים דיגיטליים , אתרי אינטרנט, ופרסומים אשר מיעודים לילדי הגן ולשימוש הגננת. במגוון המכללות בארץ מציעים השתלמויות בנושאי מחשבים ותקשוב. כבר היום מגיע ל25 גנים בירושלים ציוד חדש (מחשבים, מקרנים, לוחות אינטראקטיביים). אך, למרבה הצער, אנו חייבים להודות בכך כי רוב הגננת חסרות מיומנויות תקשוב, הן אינן מודעות כלל לצורה בה עובדים עם ציוד חדשני זה ואינן מסוגלות לנצל את הפוטנציאל שטמון בכלי בצורה אפקטיבית ומושכלת.
אין לי ספק כי רוב הגננות ינצלו את הכלי להצגת תמונות ושקופיות, לעתים קרובות באיכות נמוכה
אשר בעצם יהוו תחליף לאמצעים חזותיים אחרים שבהם הן השתמשו עד היום ובעצם ימשיכו ללמד באותה הדרך בה לימדו עד היום .או ישנה דרך אחרת כאשר גננת תשתמש בחומרים מוכנים אשר מתאימים לתלמידים בכיתות נמוכות ואשר פותחו לרוב על ידי המורים אשר עברו תהליך מסוים . השאלה היא האם אותה גננת תהיה בעלת היכולת "לשנות", "לשפר", "לתקן" את המוצר הקיים, או אפילו ליצור מוצר חדש?
אני רק כולי תקווה שהדבר לא יגרום לאותה גננת להרגיש חוסר יכולת, חוסר ידע ומיומנויות בטכנולוגיות מידע ובעקבות כך חוסר אונים אשר יגרום להתנגדות מוחלטת של הכנסת התקשוב לגן.
ולכן, במקביל להכנסת התקשוב לגני הילדים חייבים להשקיע בגננת עצמה, בפיתוח האוריינות הדיגיטלית ובסגירת הפערים הדיגיטליים הרחבים בין המורה לגננת בנוסף לפער הדיגיטלי הקיים בין הגננת לתלמיד.
הגננות חייבות להבין כי המחשב הוא רק כלי וכי השימוש בו חייב להשתלב בצורה אינטגרטיבית במגוון רחב של פעילויות בתוך תכנית העבודה בגן בכדי להקל על השגת היעדים והמטרות המוגדרים בה.
אני אישית ,הודות ללימודי לתואר שני במגמת התקשוב במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה עברתי את התהליך המורכב בו רכשתי בנוסף לאוריינות הפדגוגית את מיומנות התקשוב וצמצמתי את הפער הדיגיטלי . ואני בטוחה שאני לא לבד היום ,ומחר ארגיש סיפוק כאשר אדע שיש סביבי עוד המון חברות בעלות מיומנויות תקשוב המתאימות לעבודה בחינוך הקדם יסודי.

יום שלישי, 4 בספטמבר 2012

אם נרצה אין זו אגדה...

השבוע נחשפתי לפרויקט חדש של עירית אריאל ועריית ירושלים בשיתוף עם משרד החינוך, קרן אתנה והסתדרות המורים בשם "מחשב לכל גננת" אשר יוצא לפועל כבר החל משנת הלימודים הנוכחית.

http://www.athenafund.org/?categoryId=85831

לראשונה מדובר בפרויקט מהותי נרחב אשר אינו מהווה חדשנות בודדת אלא תפיסה חדשנית מהותית ומורכבת אשר מייחדת את הנציגים מכל הגורמים האחראים על החינוך הקדם היסודי.

אומנם הכנסת ערים אלה לפרויקט מבורך זה עדיין רק הסנונית הראשונה, אך אין לי ספק שהיא תביא אחריה מהפכת תקשוב גדולה אשר תכנס לכל גן בארץ ותהווה בסיס משמעותי ללמידה משמעותית כבר בגיל הרך.

אז אם נרצה אין זו אגדה ....רק בליבי קינאה וחוסר יכולת לחכות לרגע שהפרויקט יכנס גם לאשדוד ויהפוך את האגדה המתוקשבת שעליה אני חולמת כבר שנים למציאות של ממש...

יום ראשון, 26 באוגוסט 2012

שילוב משחקים אינטראקטיביים בבניית יחידת לימוד


במסגרת הקורס של אתי כוכבי התבקשנו לבנות יחידת לימוד מתוקשבת אשר תשלב כלים מתוקשבים אך בתנאי שהם ישיגו מטרות פדגוגיות משמעותיות. התבקשנו להפעיל שיקול דעת בבחירה ותכנון פעילויות מתוקשבות בכדי שידגישו את החלק האינטראקטיבי בלימוד הנושא.
אז מה זה בעצם פעילות לימודית אינטראקטיבית ומדוע חשוב שתהליך הלמידה יהיה אינטראקטיבי?
אחרי דיונים רבים שנערכו בכיתה הבנתי שפעילות אינטראקטיבית מאפשרת רב שיח בין התלמיד והתוכן הנלמד. זאת אומרת הפעילות האינטראקטיבית אמורה לקשר בין התלמידים לבין עצמם ולבין התלמידים לידע ולמידע כך שקשרים אלה ישיגו את המטרות הלימודיות.
במהלך השעורים נחשפנו לדוגמאות רבות של פעילויות אינטראקטיביות שאחת מהן הינה המשחק.
מכיוון שאני ושותפתי לעבודה מרינה פילימונוב עובדות עם ילדים בגיל הרך החלטנו לשלב ביחידת הלימוד שבנינו סוג של פעילות אינטראקטיבית אשר משמעותית עבור כל ילד וזהו המשחק.
משחק אינטראקטיבי הינו כלי אשר מאפשר חקירה והתנסות והופך את הילד למשתתף אקטיבי בתהליך הלימודי ולא פסיבי בלבד לעומת העברת המידע בצורה מסורתית. משחקים אינטראקטיביים הופכים את התהליך הלימודי לחוויה ייחודית בעלת ערך מוסף. המשחק מאפשר לתלמיד לתרגל את הנושאים הנלמדים בצורה שונה ומיוחדת, מסייע בהחדרתו של התוכן הנלמד באופן יעיל ועל כן גורם להבנה ולהפנמה טובה יותר של הנושא.
המשחקים שבנינו כוללים ליווי קולי ומשוב חיובי מידי אשר מאפשר לילד אשר עדיין לא רכש מיומנויות של קריאה וכתיבה לבצע משימות לימודיות על סמך הבנת הנשמע. המשחקים כוללים פעילויות המלמדות עקרונות ומושגים מעולם התוכן בשילוב עם יישומי מחשב והבנת הוראות.
ברצוני להציג בבלוג זה את אחד מהמשחקים אשר בנינו כחלק מיחידת הלימוד על חיי הנמלה . המשחק, הנקרא "מצא את החרקים" ומתמקד בזיהוי החרקים בתוך קבוצת החיות הקטנות.

משחק זה מאפשר אינטראקציה עם הנושא הנלמד כך שכאשר הילד טועה ומקליק על החיה אשר אינה מתאימה לקבוצת החרקים, עומדת לרשותו האפשרות לבדוק ולעמוד על טעותו. במשחק זה, כאשר הילד טועה, הוא אינו נשאר חסר אונים, אלא המשחק גורם לו לחשיבה עמוקה, לבדיקה ולהתנסות חוזרת תוך כדי עידוד ושבח כאשר הילד מצליח.
אני חייבת לציין כי במשך הקורס של אתי כוכבי, עברתי תהליך חשיבתי משמעותי אשר גרם לי להבין את הצורך בבניית כל פעילות אשר תאפשר לילד התנסות אקטיבית ופעילה בכל שלב של השיעור. כך, הילד ימשיך להיות מסוקרן למשך השיעור ואף הלאה, תוך כדי אינטראקציה משמעותית ומתמשכת עם החמר הנלמד.

יום שבת, 4 באוגוסט 2012

ספרים דיגיטליים-חוויית קריאה ברמה אחרת.


השבוע התבקשנו במסגרת הקורס "עיצוב סביבות למידה מתוקשבות" של אתי כוכבי לערוך אתר לימודי מתוקשב. בעקבות המשימה אני וחברתי ללימודים מרינה הגענו לאתר "תולעת ספרים" אשר הינו תת אתר של אתר גלים מסביבת סנונית.
התייצבו מול עינינו ספרים דיגיטליים אינטראקטיביים רבים, אשר חלקם אותם הספרים הקלאסיים אשר כולנו מכירים אך אשר קיבלו חיים חדשים בעזרת טכנולוגיות חדשניות.
חלק מהספרים אשר מופיעים באתר שונים מהותית מהגרסה המודפסת בכך שמעבר לטקסט הכתוב והאיורים הם כוללים ליווי קולי אשר מקל על הילדים הצעירים להבין את תוכן הספר, הנפשות, משחקים ומגוון פעילויות מתוקשבות סביב הספרים. הדבר הופך את הקריאה למושכת, מעניינת, וברורה. ישנו מקום להתנסויות לימודיות ויצירתיות בעקבות הקריאה. חלק מפעילויות אלה הינן התנסויות פתוחות אשר דורשות יצירתיות ומיומנויות חשיבה מסדר גבוה.
בחלק מהספרים הקריאה בתוך הספר הינה מסתעפת. זאת אומרת בעמוד עצמו ישנן הפניות למשחקים ולפעילויות רבות. לפי דעתי הקריאה המסתעפת הינה בעלת יתרונות וחסרונות. אין ספק כי הדבר מגביר את חווית הקריאה ומאפשר חשיפה למגוון אטרקציות דיגיטליות הקשורות לספר. אך, יחד עם זאת הילד אשר נחשף למשחק מושך וחוויתי עלול לא לחזור לקריאה.
לעומת זאת ישנם מילים בתוך הספרים אשר ניתן להגיע להסברם על יד הבאת העכבר למילה המודגשת בצבע (לדוגמה ), או כאשר העכבר חולף על המילה מתוך הטקסט מופיע אנימציה הממחישה את העלילה (לדוגמה). כאשר יש צורך להמחיש אתר היסטורי מופיעה תמונה של האתר (לדוגמה). צורת הסתעפות זאת לא רק מגבירה את חוויית קריאה אלא גורמת לילד להמשיך ולקרוא.
אומנם האתר מיועד לשכבת גיל של בית ספר היסודי, אך אני בתור גננת רואה בו שימוש יעיל גם לילדים בגיל הגן.
יש האומרים כי ילדים בגיל הגן עדיין לא רכשו את מיומנויות השליטה בעכבר או עבודה במחשב ועל כן יסתבכו ב"קריאת" ספר מסוג זה. אך המציאות מביאה לתשומת ליבינו תופעה אחרת אשר מראה יכולות של "ילידים דיגיטליים" אשר בעלי מיומנויות המפותחות כבר בשנים הראשונות של חייהם.

היום כשמדברים על הספרות הדיגיטלית לגיל הרך מתייחסים בעיקר לספרים הדיגיטליים אשר מחייבות אפליקציות מיוחדות של ipad. בסרטון המצורף ניתן לראות אפליקציה של אחד הספרים האהובים ביותר על הילדים "אבא עושה בושות."

אני בטוחה שאף הורה לא יצטרך להתווכח עם ילדו, או להכריח אותו לקרוא ספר מסוג זה. אז אולי במקום להתלונן על כך כי ילדינו הפסיקו לקרוא ספרים, נפגיש אותם עם אותם הספרים בצורה מיוחדת, חווייתית וייחודית.


השבוע התבקשנו במסגרת הקורס "עיצוב סביבות למידה מתוקשבות" של אתי כוכבי לערוך אתר לימודי מתוקשב. בעקבות המשימה אני וחברתי ללימודים מרינה הגענו לאתר "תולעת ספרים" אשר הינו תת אתר של אתר גלים מסביבת סנונית.

שילוב סרטוני וידאו בתהליך ההוראה והלמידה בגן

במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיות מידע וידע של ד"ר ליאת אייל עסקנו בנושא " של שילוב סרטונים בהוראה . ד"ר ליאת אייל הביאה לתשומת לבנו מודל מעניין מאוד הנקרא המודל "חרוט ההתנסות " של אדגר דייל אשר מתאר את היעילות של הלמידה בהתאם להתערבות המדיה.

תרשים "חרוט ההתנסות"



המודל מדגיש את החשיבות של ההתנסות הממשית בתהליך הלימודי ומראה שככול שההתנסות פעילה יותר ומוחשית יותר כך גם התלמידים זוכרים יותר מהחומר הנלמד.
ניקח לדוגמא מפגשי טבע בגן הילדים
אין דרך טובה ויעילה יותר ללימודי טבע בגן מאשר ההתנסות המוחשית והאמיתית בטבע בטיול מחוץ לגן, כאשר הילדים יכולים לחוות את הטבע דרך מגוון חושיהם הכוללים התבוננות, הקשבה לקולות, הרחת ריחות, מישוש ועוד.
לעתים כשאין באפשרותה של הגננת להוציא את הילדים לטיול היא יוצרת פינה מלאכותית בגן .ואף על מנת להמחיש את הטבע לילדי הגן" מביאה את הטבע לגן". אומנם עדיין קיימת לילדים האפשרות לחוש את הטבע אך הדבר פחות מוחשי, אמיתי ואפקטיבי ולכן הינו כבר השלב הבא הפחות אפקטיבי לפי המודל של דייל .
ואומנם על מנת לצור בגן פינה זו הגננת נאלצת לפגוע בטבע כגון לקטוף פרחים, להכניס חיות בר להסגר אך הפגיעה הינה מינימאלית.
אך מה קורה כאשר אין באפשרותה של הגננת להפגיש את ילדים עם הטבע לא בצורה ישירה בטבע ולא בצורה המלאכותית בפינת הטבע בגן? כאשר יש צורך להמחיש מציאות אשר לא זמינה עבור הילדים בסביבה הקרובה או אשר נסתרת לעינינו ? כגון החיים בקן הנמלים, החיים מתחת למים וכו' ?
היום, למרבה הצער, רוב הגננות בוחרות לדלג אל השלב אשר כולל מדיה ויזואלית דינמית כגון סרטוני וידאו וישר קופצות להמחשה על ידי אמצעים ויזואליים סטטיים כגון תמונות. רק לעתים רחוקות נדירות בוחרות הגננות לשלב סרטונים בתהליך החינוכי והלימודי בגן הילדים.
אז למה בעצם הגננות מדלגות על שלב חשוב זה אשר מאפשר לתלמיד לזכור 50% מהחומר הנלמד לעומת ה30% באמצעות התמונות.
אחרי בדיקה עצמית והתייעצות עם חברותי הגעתי למספר מסקנות:
  •  רוב הגננות וההורים מתייחסים לצפייה בסרטונים כאמצעי לארגון פעילויות פנאי לילדים, אשר אמור להתקיים במסגרת הבית ולא של הגן. 
  • חלקם מתייחסים כלל באופן שלילי לצפייה בווידאו (טלוויזיה) ולכן מוחקים את אמצעי זה מהתהליך הלימודי והחינוכי בגן. 
  •  גם המחנכים אשר משתמשים במגוון רחב של וידאו בתהליך הפדגוגי של גן הילדים, עושים זאת לא בצורה שיטתית מתוכננת ולכן לא רואים בכך יעד חינוכי פדגוגי. 
לפי דעתי תופעה זו נובעת מחוסר ידע של שילוב יעיל של אמצעים דיגיטלים בתהליך הלימודים בגן בכלל ובשילוב של וידאו כגון סרטונים בפרט . על כן, הדבר בדומה להטמעת התקשוב דורש התייחסות מקצועית מערכתית ורצינית של משרד החינוך בנושא הכשרת הגננות בתחום.
מיותר לציין שהקושי העיקרי בשילוב טכנולוגיות הוידאו בגן הינו בעיית תשתיות והקשיים טכניים בהם נתקלות הגננות. עדיין מרבית הגנים בארץ לא מצוידים כראוי, והדבר הופך שילוב של סרטוני וידאו למשימה בלתי אפשרית.
יחד אם זאת הילד המודרני חי בעולם של טכנולוגיה מפותחת המאופיינת בשילוב של כלים דיגיטאליים מפותחים ועל כן השימוש בסרטוני וידאו מאפשר להמחיש לילד את התכנים בצורה דינמית חווייתית ואמיתית, אשר תורמת לתלמיד להבין, ולבדוק את המהות של תופעות ותהליכים שאינם נגישים לעין האנושית. לפיכך, שילוב סרטוני וידאו בתהליך הפדגוגי המודרני משמש אחד האמצעים רבי עוצמה אשר משפיעים על התודעה ועל התת מודע של הילד וגורמים להבנה טובה יותר של התכנים הנלמדים.
לסיכום ברצוני להדגיש כי השימוש בסרטוני וידאו נחוצים בכל שלבי החינוך, כולל החינוך בגיל הרך.